.gif)
מדרגות נעות
- חשוב מאוד שהגורים יכירו מדרגות נעות מפני שהוא כלי שימושי ביום יום.
- חשוב להתחיל הכרות בגיל מוקדם (הוכח שמקל לחצים ופחדים).
- שגרת שימוש חשובה ולא רק תרגול חד פעמי.
- לכל בעיה לדווח למדריכים ולקבל ליווי מקצועי.
וסט
הוסט משמש אותנו גם בצד המקצועי ההתנהגותי ולא רק בנושא יחסי הציבור והיכולת להיכנס לכל מקום ציבורי.
הוסט מרגיל את הגורים לנוכחות חפץ על גופם. בעתיד זו תהיה ריתמת הנחיה או ריתמת כלב השירות. כלב שמתקשה בגורות עם הוסט ולא נעשה פעולות ללמד יכולת התמודדות יתקשה בוודאות בבגרותו בנושא.
יש חשיבות להכרה של הוסט באופן חיובי עד כמה שניתן ולעשות בו שימוש יום יומי.
האלטי
ההאלטי הוא כלי משמעותי מאוד בשליטה בכוחם של הגורים. השימוש בו יכול להיות מאוד לא נוח עבור חלק מהכלבים ולכן הרגלה אליו היא מדורגת.
שימוש בהאלטי יכול לשנות מקצה לקצה את הנוחות של הליכה עם הגורים שלכם ובכך להשפיע מאוד על התקדמותו המקצועית.
העזרו במדריכים ועשו שימוש מושכל בכלי הזה.
כניסה למיקום נכון "רגלי"
התרגול הזה בא להדגיש את החשיבות במיקום הנכון של הכלב כאשר אנחנו נוהגים אותו על רצועה.
יש חשיבות תפקודית ככלב נחיה שמיקומו של הכלב יהיה בצד שמאל כאשר ראש הכלב והרגליים של הנוהג באותו הקו.
תרגיל זה נועד ללמד אתכם ואת הכלב לחזור למיקום הנכון בזמן שהותכם יחד.
הסימן הקולי (פקודה) יהיה "רגלי".
אל תטעו ותנסו ללמד את הכלב הליכה רציפה ב"רגלי". זה תרגול שאנו לא מלמדים בשנה הראשונה מסיבות שונות.
הרצה חופשית של הכלב
היכולת לשחרר את הכלב בגינת כלבים הינה חוויה מהנה לכלב ולבעליו. לפני שחרור הכלב יש לוודא את קיומם של מספר תנאים:
1. לגור תגובה טובה לקריאה "אליי". הכוונה שהכלב הוכיח תגובה טובה לפקודה בשיעורי משמעת ובעת שחרור במקום מגודר. התייעצו עם המדריך כיצד להשיג תגובה טובה לקריאה "אליי"!
2. ההרצה אינה מסכנת את הגור או אחרים בסביבה:
- השחרור לא יעשה סמוך למועד האכלת הגור. (אפשרו לגור לנח לפחות שעה הרצה לאחר הארוחה יכולה לגרום למוות!)
- השחרור לא יעשה סמוך לכביש ולתנועת רכבים
- השחרור לא יעשה בגן המיועד לילדים ותינוקות
- השחרור לא יעשה בקרבת פסולת, מזון (שאריות מהמנגל לדוגמא), גדרות תיל, זכוכיות וכד'
3. הצטיידתם מראש בקולר עם תג זיהוי, משרוקית וגרגירי מזון לתת לגור כפרס כאשר הוא חוזר אליכם.
לאחר השחרור:
1. הימנעו מלקרוא לכלב מיד. תנו לו להתרוצץ מספר דקות ולהירגע מעט לפני שתנסו לקרוא לו.
2. בעת הקריאה השתמשו בקול נעים ומעודד כך שהכלב ישמח לחזור אליכם.
3. בכל פעם שהגור חוזר שבחו אותו ותנו לו גרגר מזון או אפשרו לו לשחק עם צעצוע אהוב.
4. במהלך ההרצה החופשית תרגלו מספר פעמים את חזרת הגור אליכם, חשוב שהגור לא יקשר את החזרה אליכם עם סיום ההרצה החופשית.
5. במידה ואתם מריצים במקום קבוע, שנו את המקום בו אתם שבים לקשור את הכלב כדי למנוע ממנו לצפות את מראש סיום ההרצה.
6. הימנעו מלרדוף או לנסות לתפוס את הגור. במידה והגור נעצר במרחק מכם או מתחיל לרקוד סביבכם, הסתובבו ולכו לכיוון אחר. כאשר הגור יעקוב אחריכם קראו לו שוב ושבחו אותו. במידה והתופעה חוזרת הימנעו מהרצה והתייעצו עם המדריך.
7. אפשרו לגור לגשת לכלבים אחרים. לאחר שהכלבים עשו היכרות ושיחקו קראו לגור והמשיכו בדרככם.
8. שבחו את הגור גם במידה והוא חזר מיוזמתו בלי שקראתם לו.
9. שימוש בצעצוע לשם משחק עם הכלב במהלך ההרצה החופשית יוסיף להנאתכם ויקל עליכם להיות מעניינים עבור הכלב בסביבה מלאת גירויים אחרים.
10. חשוב! השתמשו במשרוקית בסמוך לקריאה בשמו של הכלב והפקודה "אלי".
במידה וכלבכם ברח:
במקרה שהגור ברח מהחצר או בעת הרצה חופשית, בדקו תחילה בקרבת מקום, חפשו בחנויות שבקרבת הבית או הפארק, בגנים ובאזורי ההליכה המקובלים עליכם. רק אחר כך הודיעו למדריך, משטרה ולווטרינר.
השאירו את שער החצר או הבניין פתוחים ואם אפשר גם את דלת הבית. כאשר הגור חוזר, בדקו האם לא ניזוק. בצעו בדיקה מלאה כמו בעת הברשה.
במקרה של נקבה, וודאו שאינה מיוחמת. במידה וכן ידעו בהקדם האפשרי את המדריך. במידה והספקתם כבר להודיע על היעדר הגור, הודיעו מיד לכל גם על שובו.
מצאו את הפרצה שאפשרה את בריחת הגור, ומנעו אפשרות להתחמקות חוזרת.
סירוב מזון, או – איך לגרום לגור לא לאכול מהרצפה?
תרגיל זה יש לבצע קודם כל עם המדריכים לפני שמתרגלים באופן עצמאי.
מטרת התרגיל: ללמד את הגור שלא מרימים אוכל מהרצפה והאוכל מגיע מכם בלבד. האידיאל - בזמן הליכה הגור לא ירים אוכל מהרצפה גם אם נפל לו מהפה.
את התרגיל מבצעים כאשר הרצועה מחוברת לקולר! מושיבים את הגור במיקום הנכון לשמאלנו. זורקים גרגיר אחד של אוכל אל מול הגור אבל כך שלא יוכל להגיע אליו אלא אם ימשוך אותנו ברצועה (לא יגיע אל הגרגיר גם אם הרצועה מתוחה לגמרי). ברגע שזרקנו את הגרגיר אנחנו משבחים את הגור, אם הוא אינו מושך בכדי להגיע לגרגר, וישר נותנים לו גרגיר כצ'ופר על כך שלא משך. באופן זה נתרגל כמה פעמים עד שהגור יתחיל להסתכל עלינו בכל פעם שנזרוק גרגיר.
אם הגור מנסה למשוך כדי לקחת את הגרגיר, אנחנו לא נמשוך אותו בחזרה אלא נחזיק ברצועה עד שהגור יבין שאינו יכול להגיע (חשוב מאוד שלא תהיו לו האפשרות להגיע). כאשר הרצועה תחזור למצב רפוי נחזק אותו על כך בעזרת צ'ופר. חשוב לאסוף את הגרגירים מהרצפה בסוף התרגיל ולא לתת לגור לאכול אותם! עם הזמן נעלה את רמת הקושי של התרגיל ונזרוק גרגירים למרחק רוב יותר אל הגור.
חשוב - בשגרה כאשר נופל גרגיר על הרצפה (מבלי קשר לתרגול) לנסות לא לתת לגור לאכול מהרצפה. יש להרים את הגרגיר ולתת לו מהיד אם כך בחרתם.
ללמד את הגור את הפקודה "עזוב"
מטרת התרגיל: ללמד את הגור לעזוב צעצוע או משהו שהוא לקח בפה.
ננסה להגיע לרמה שאת הפקודה נגיד פעם אחת בלבד והגור יעזוב את החפץ.
מהלך התרגול:
תחילה עלינו לקשר בין הפקודה לבין הפעולה. בזמן משחק עם הגור, כאשר הוא מחזיק צעצוע בפה ומביא לנו כדי שנמשוך ניקח גרגיר אוכל ונצמיד לו לאף על מנת שיעזוב את הצעצוע. כאשר הוא עוזב בפועל (באותה השנייה!) נגיד לו "עזוב" בטון ברור, כך במשך מספר פעמים.
לאחר שנראה לנו שהגור הבין את הפקודה - נחכה שיביא צעצוע, נגיד "עזוב" וכאשר עזב נחזק אותו עם גרגיר.
ניתן לבצע את אותו התרגיל עם שני צעצועים. הצעצוע הנוסף מחליף את הגרגרים של המזון.
חשוב לא למשוך את הצעצוע בזמן שאומרים את הפקודה אלא רק להחזיק אותו ביד. משיכה של הצעצוע תעורר את יצר המשיכה אצל הגור והוא יעדיף לשחק עם "הטרף" שלו מאשר לקחת גרגיר. לאחר שהגור למד את הפקודה בזמן משחק, ניתן ליישם אותה גם כאשר לוקח משהו שאסור לו מהרצפה או בזמן טיול.
ברגע שנגיד לגור "עזוב" כאשר לקח משהו שאסור, נחזק אותו עם גרגיר על עצם עזיבת החפץ.
תגובה של הגור לשמו
קודם כל תגובה כזו תלויה בגיל ותלויה בגירויים סביבתיים.
יותר קשה לצפות מגור בן 3 חודשים להתעלם מגירויים.
תרגיל תגובה לקריאה בשם:
כדאי לתרגל יחד עם המדריכים לפני תרגול עצמאי.
תרגיל זה דורש עוד אדם מלבדך ופאוץ' עם חטיפים.
את התרגיל נבצע בסביבה נטולת גירויים כמו למשל בתוך הבית.
מטרת התרגיל לעודד תגובה לנוהג (האדם) הקבוע.
מהלך התרגול:
מחברים לגור את הרצועה כשהיא במצב הארוך שלה. מושיבים את הגור לידינו ודורכים על הרצועה (כדי למנוע ממנו ללכת לאדם השני שיקרא לו).
מתחילים במצב קל: מבקשים מהאדם השני שיעמוד קצת רחוק (3 מטר בערך). שיקרא לגור בטון קול מזמין ולא בשם שלו. אם הגור מגיב לקריאה שלכם ברגע שהאדם קורא לגור - חזקו את הגור ותנו לו חיזוק בעזרת מזון.. חוזרים על התרגיל כמה פעמים עד שרואים שהגור מסתכל עליכם אוטומטית ברגע שאותו אדם קורא לו.
במידה והגור מושך ברצועה, מחכים עד שיבין שהוא לא יכול להגיע וכשהיא רפויה שוב מחזקים אותו. ככל שהגור יקלוט את העניין אפשר לבקש מהאדם השני להתקרב ולנסות לקרוא לגור בצורה יותר משכנעת - אבל עדיין לא בשם שלו (לא נקרא לעולם לגור בשמו שכן אדם ברחוב כנראה לא יידע את שמו).
יש לשמור על חיוביות ולא לשלב כעס או ענישה בתרגיל.
תרגיל אגרוף - כפתור שמוציא אוכל
תרגיל זה הוא חלק מהשלבים ללימוד הפקודה "אליי".
מטרת התרגיל: ללמד את הגור שכל פעם שהוא נוגע עם האף שלו באגרוף כף היד שלנו, הוא מקבל חטיף.
תרגיל זה טוב לגור משתי בחינות: בהיבט הראשון - כאשר נלמד אותו את הפקודה "אליי", הדורשת מגע של הגור בנו נשים את האגרוף בין הרגליים וכך הגור ידע שהוא צריך לגעת בנו. בהיבט השני - באימון של כלבי נחיה מלמדים את הכלב לאתר כך מקומות כמו "כיסא" או "דלת". המאמן משתמש באותה השיטה - מניח אגרוף על המקום אותו הוא רוצה לסמן והכלב צריך לגעת עם האף.
מהלך התרגיל:
נתחיל ממצב פשוט בוא אנחנו יושבים בבית על כיסא מול הגור, עם הפאוץ' עלינו.
מכווצים את יד שמאל לאגרוף ומניחים אותה אל מול הגור. הרבה מהגורים יתעניינו ויחשבו שיש שם גרגיר מוחבא ולכן יתקרבו לרחרח ויגעו עם האף. ברגע שהגור נוגע עם האף, נחזק את הגור וניתן לו גרגיר (עם היד השנייה). ככה נעשה כמה פעמים. נעזור לגור לגעת באגרוף והוא יקשר את זה שאם הוא נוגע באגרוף - הוא מקבל חטיף.
בהמשך, נוכל להזיז מעט את האגרוף הצידה שלא יהיה מול האף של הגור.
עם הזמן, אתם תרגישו שהגור ממש לוחץ על היד שלכם ומתייחס אליה ככפתור - הצלחתם !!