חשיבה רפלקטיבית

(קוֹגְנִיצְיָה) מתארת את תופעת הידיעה האנושית. המונח הכרה מתייחס לידע או מידע המצוי במוחו של אדם. הוא כולל גם את תהליכי רכישת ידע, עיבודו ויישומו. כמו כן, הוא מתאר את המרכזים במוח האדם, בהם מתרחשים תהליכי התהוותה של הידיעה האנושית. (ויקיפדיה)

הידע המטה - קוגניטיבי הוא ידע שאנחנו מפתחים בנוגע לתהליך הלמידה: ידע על עצמנו כלומדים, על דרישות המשימה שלפנינו, על דרכי הלמידה של עולם התוכן, על הסביבה הלימודית שבתוכה אנחנו פועלים (סביבה פיסית וסביבה חברתית) ועל האסטרטגיות השונות שאנחנו יכולים להפעיל. (מט"ח)

(הֲנִיעָה), ובלועזית מוטיבציה, היא מכלול התהליכים אשר מעוררים, מכוונים ומשמרים את ההתנהגות האנושית לעבר מטרה מסוימת. מוטיבציה היא תהליך פנימי המתרחש בתוך הפרט. אותו כוח מביא עמו את הכוונה לבצע פעולה ואת ההתמדה בביצועה. (ויקיפדיה)

שינוי מתייחס להבדלים שחלים על מצב עולם מסוים בנקודות זמן שונות. (ויקיפדיה)

חשיבה ביקורתית היא פעילות רפלקטיבית שקולה ומעשית המתרכזת בהחלטה למה להאמין ומה לעשות. בהגדרה זו של חשיבה ביקורתית נכללות גם פעולות יצירתיות כגון ניסוח רעיונות, דרכים חלופיות לראות בעיה, שאילת שאלות, הצעת פתרונות אפשריים ותכניות מחקר. (ברנקו וייס)

חזרור הוא כל אחד מן השלבים בתהליך שבו חוזרים שוב ושוב על אותה פעולה במטרה להגיע לתוצאה מסוימת, למשל בפתרון בעיות כמותיות. התוצאה של כל חזרור משמשת נקודת מוצא לחזרור הבא. (האקדמיה ללשון)

רפלקציה שבה נבחנת יעילות האמצעים להשגת מטרות

רפלקציה שבה גם המטרות עומדות לבחינה

רפלקציה שבה מופעלים היבטים מוסריים-חברתיים בתהליכי שיפוט והערכה