הופעת דיכאון וסימני חרדה: אנשים רבים עם דמנציה חווים, במקביל לדמנציה, חרדה ו/או דיכאון. לפעמים התחושות הן תוצאה ביולוגית של המחלה, ולעתים הן מבטאות את מודעות האדם עם דמנציה להידרדרות במצבו. החרדה נובעת מחוסר הביטחון הנגרם מהליקויים שחווה האדם, הקוטעים את רצף תמונת המציאות שלו. כך עלולה להיווצר דאגה לאנשים שלעתים אינם קיימים עוד. הוא אינו יודע היכן הוא נמצא, ועולמו שבור ומפורק. סימנים לדיכאון עמוק יכולים לגרום לירידה בתיאבון ולירידה במשקל ושינוי בהרגלי השינה

חמלה וכבוד: יש לשמור על כבוד האדם ולאפשר לו שליטה מרובה ככל האפשר על חייו, לחזק את הדימוי העצמי והביטחון שלו ולהימנע מלתסכל או 'לבחון אותו'. קשר עין, מגע ושפה חיובית הם חשובים ביותר, יחד עם פעילות משמעותית ומותאמת ושמירה על קשרים חברתיים ומשפחתיים במינונים הנכונים.

תרופות: במקרים של חשד לדיכאון כדאי להיעזר ברופא. התרופות נוגדות הדיכאון או החרדה יכולת לסייע מאוד לאנשים בהתנהלות היומיומית.

טיפול תרופתי: אם החולה מקבל טיפול הרגעתי לתופעות התנהגות, כדאי להמשיך ולעקוב אם ניתן להפסיק את הטיפול במידה והתופעה מתמעטת. יש להתייעץ עם רופא/ה בנוגע לטיפול תרופתי באי-שקט.