חוסר חשק או חשק מיני מוגבר: לעתים אנשים עם דמנציה מאבדים עניין בקשר פיזי. הם עלולים להפוך למכונסים בעצמם ולמרות שיקבלו קשר פיזי מאחרים, לא יזמו אותו בעצמם. לעתים הם ידרשו מגע מיני באופן מוגבר וחריג.

שימוש במגע פיזי נכון: חשוב לספק לאדם קשר של מגע פיזי המתבטא בליטוף, חיבוק וכדומה. במקרים רבים, אדם בחרדה זקוק לביטחון שבמגע ובקשר אוהב.

שינויי לבוש והלבשה: חשבו על אפשרות של הלבשת האדם במכנסיים עם רוכסן אחורי או השתמשו באימונית - ללא רוכסן כלל, על מנת להקשות את הסרת פרטי הלבוש שלא לצורך.

האשמות ואיומים: אם האדם מעלה האשמות או נעשה חשדן, עדיף שבמקום להיגרר לוויכוח – נפעל להסחת דעתו באמצעות פעילות אחרת, או נתינת חיזוקים, כגון מגע-יד או חיבוק. חשוב כי נזכור שהתנהגות מוזרה או לא טיפוסית מצד האדם הינה חלק מהמחלה ואינה מכוונת אישית נגד בן/בת הזוג.

הגיבו בסבלנות ועדינות: במקרה שהאדם מתעסק בפעילות מינית לא רצויה, יש להזכיר לו בעדינות שהתנהגות זו אינה נאותה. ניתן ללוותו לפינה/חדר אחר בסביבתו, ולהסיח את דעתו. יש להימנע מלכעוס, לצחוק או לבטל את אותה התנהגות בצורה לא נכונה. במקרים רבים, כעס או צחוק עלולים לגרות לתגובה שלילית מצידו של האדם. כמו כן, לא תמיד צריך להפסיק התעסקות מינית – אלא רק לכוון את החולה לעשותה בפינה מבודדת ובכך לשמור על פרטיותו וכבודו.

חפשו את הסיבה להתנהגות מסוימת: יש לזכור כי הסיבה לנגיעה באיברים אינטימיים בפומבי, יכולה להיות אופן ביטוי צורכו של החולה לגשת לשירותים, והסרת בגדים עשויה להביע עייפות ורצון ללכת לישון.

שימוש בתרופות: בני זוג החשים שהצורך המיני של האדם אינו ניתן לשליטה יותר, עשויים לפנות ולבקש טיפול תרופתי להורדת הדחף המיני. הדבר מומלץ רק כמוצא אחרון.

קבלת תמיכה מגורם חיצוני: ניתן ורצוי להתמודד עם בעיות בתחום האישי באמצעות גורמים שמחוץ למשפחה (כגון יועצים של עמותת עמדא או פסיכולוגים). חשוב לוודא כי אותו גורם מתמצא במחלה והשפעותיה ויכול להתמודד עם הנושאים המועלים באופן פתוח ונכון.