התנהגות טבעית: כשאדם אינו מוצא היכן הניח דבר מסוים, או אינו זוכר נכון ולכן נוטה לחשוב שמה שאומרים לו שגוי הוא יכול להגיב בחשדנות ולהאשים את הצד השני.

שמרו על שגרה: שגרה יומית צפויה מראש יכולה לעזור להפחית חרדה ובלבול, מה שעלול להפחית את הסבירות להופעת האשמות שווא מצד המטופלים.

ניהול הסביבה: נסו למזער מצבי בלבול בכך שתשמרו עבורם על סביבה מוכרת ומאורגנת היטב. תייגו מגירות וארונות כדי לעזור להם למצוא דברים ביתר קלות.

מתן תוקף וגילוי אמפתיה: הכירו ברגשות ובדאגות שלהם. תנו תוקף למציאות שלהם, גם אם היא מעוותת, על ידי אמירת דברים כמו "אני מבין למה אתה עלול להרגיש ככה."

הסחת דעת והרגעת המצב: אם ההאשמות הולכות ומחמירות, נסו להסיח את דעתם בעדינות באמצעות פעילות מוכרת או להפנות את השיחה להיזכרות במשהו חיובי.

סבלנות והענקת ביטחון ועידוד: חשוב להגיב בשלווה ובסבלנות. הסבירו את המצב בקצרה ובמילים פשוטות והבטיחו להם שאתם אוהבים אותם ותומכים בהם.

נוכחות של דמויות בטוחות: אם יש זמן שבו דמויות מסוימות מעוררות יותר חרדה וחשדנות, כדאי ככל שניתן לצמצם את הנוכחות. לעתים החשדנות והאשמות מופנות כלפי המטפל. יש להסביר את התופעה למטפל כדי שלא ייקח אישית ויבין איך להתמודד בצורה אפקטיבית יותר.

הערכה מקצועית: אם החשדות וההאשמות חמורים או משבשים את ההתנהלות הרגילה, חשוב להתייעץ עם רופא או מומחה לדמנציה. הם עשויים להמליץ על תרופות או דרכי התערבות אחרות לניהול התנהגויות אלה.