כהבנה וחמלה: כאשר אנשים עם דמנציה מסרבים לבצע פעולות יומיומיות הכרחיות, חשוב להבין מה עומד מאחורי העקשנות והסירוב ולזכור, כי לעיתים זו הדרך היחידה שנותרה לאדם להביע את הרצונות שלו.

האם הפעולה הכרחית?: ראשית יש לבחון האם הפעולה, שאני רוצה שיעשה, היא הכרחית. והאם הדרך בה אנו מציגים אותה היא דרך התקשורת היעילה. רצוי לנקוט כמה שפחות לשון ציווי, ולא לכפות על האדם ביצוע פעולה כנגד רצונו.

אווירה נעימה שרותמת: אם יש התנגדות לפעולה מסוימת (רחצה, נטילת תרופות וכד׳) כדאי לייצר מראש אווירה נעימה, נטולת מתח. אפשר להיעזר במוזיקה נעימה שהאדם אוהב, או לעסוק בפעילות שמרגיעה אותו ומעודדת אותו.

שיתוף פעולה: נסו למצוא דרך לשתף ולא לכפות. זכרו, כי גורמים סביבתיים גם הם משפיעים על התנהגות ושיתוף פעולה. לדוגמא: אדם, היושב בכורסא מול הטלוויזיה ומתנגד לאכילה או האכלה, עשוי לשתף פעולה הרבה יותר אם יישב בשולחן האוכל בכיסא, ללא רעשי רקע, יאכל בכלים נאים, כשהמטפל העיקרי אוכל יחד אתו בסיטואציה שהיא יותר נורמטיבית. דוגמא נוספת היא בעת ההתנגדות ללבוש מעיל לפני היציאה מהבית - לא להתעקש על כך אלא לנסות להלביש בחוץ, כאשר הקרירות של החוץ תדרבן את האדם להתלבש.

התנגדות לתרופות: כאשר המתח הנוצר הוא סביב לקיחת תרופות, כדאי קודם כל לבדוק עם הרופא האם כל התרופות שניתנות הן אכן חיוניות, וכן - האם ניתן לקבל אותן בצורה של סירופ או אם מותר לרסק לתוך האוכל. ניתן לבחון עם הרופא את שעות קבלת התרופות ולהתאימן לשעות שבהן האדם משתף פעולה יותר. במצבים של חשד של האדם שהתרופות מרעילות אותו, יתכן ששיחה עם רופא או הסבר לגבי כל תרופה והסיבה ללקיחתה יעזור.

ייעוץ רוקחי: לבדוק שניתן לרסק תרופה ולערבב במאכל מתוק וטעים כגלידה ומעדן

תקשורת אפקטיבית: כדאי ללמוד עוד על דרכים לתקשורת אפקטיבית עם אדם עם דמנציה, כדי לצמצם התנגדויות מצדם.

טפלו בעצמכם: הטיפול באדם עם דמנציה סרבן עלול לרוקן אתכם מבחינה רגשית. הקפידו לטפל בעצמכם פיזית ונפשית. היעזרו במומחים להתנהגויות מאתגרות בדמנציה. התקשרו לקו החם של עמותת עמדא 8889*