השגחה: אין להשאיר אדם הנוטה לשוטטות לבד. כדאי לשקול מטפל להשגחה של 24/7.

שגרה: שמרו על שגרה ולוח זמנים קבוע ככל שניתן. זה יכול לעזור לאדם להרגיש בטוח יותר ולכן פחות יטה לשוטט. אם יש צורך לעשות שינוי בלוח הזמנים, דאגו לבצע אותו בהדרגה ובמתינות. דאגו לפעילויות כדי להעסיק את האדם כמו מרכז יום, ניתן לפנות למחלקת הרווחה לעו"ס שאמונה על תחום מרכזי היום בעיר שלכם.

טיולים בשגרה: כדאי לשלב בשגרת היום טיולים בחוץ.

סימון שירותים: ייתכן שהסיבה לשוטטות היא חיפוש אחר שירותים לכן כדאי לסמן אותם. שלט על דלת הכניסה לשירותים יכול לסייע.

סביבה בטוחה: כדאי לאפשר לאדם ללכת כמה שיותר ולסדר את המרחב בצורה כזו שאין הרבה מכשולים וסכנות.

מניעת יציאה לא מבוקרת: חשוב למנוע יציאה לא מבוקרת של האדם על ידי נעילת דלתות והסרת מפתחות או באמצעים אלקטרוניים המפעילים אזעקה.

איך נתכונן מראש

אמצעי GPS ותקשורת: אמצעי GPS ותקשורת – אייר טאג שניתן להצמיד לשרוך נעל ואו לחלק פנימי של מכנס / בגד

פתקים עם מספרי טלפון: כדאי להצטייד בפתקים עם מספרי טלפון של מטפלים עיקריים.

בדיקה במקומות מוכרים: כדי לאתר אדם עם דמנציה שיצא מביתו, מומלץ לחשוב על המקומות המוכרים לו שאולי ינסה להגיע אליהם. מקום מגורים קודם או מקומות הקשורים לתקופת הילדות והנעורים, מקום עבודה קודם, בית הכנסת, מכולת, מקום מגורים של חברים/בני משפחה.

משטרה: יש לעדכן את המשטרה באופן מיידי ולציין שמדובר באדם עם דמנציה. שתפו אותם בתמונה עדכנית של האדם. אפשר לבקש את עזרת הציבור באזור הרלוונטי עם פרסום תמונה ופרטים. דף עצות למתנדבים בחיפוש אחר אדם עם דמנציה

אמצעי איתור טכנולוגיים: במידה והאדם לקח את הטלפון הנייד שלו, או שיש עליו מכשיר זיהוי מיקום אחר, יש לנסות לאתר את המיקום באמצעים אלה.

איתור האדם: לאחר איתור האדם יש לבדוק סימנים חיונים, לתת לו לשתות מים כדי למנוע התייבשות, ובמידת הצורך לקחת לבדיקה רפואית. יש להתנהג בחמלה וברוגע, ולהימנע מכעס על האדם. כדאי לנקוט בפעולות שירגיעו אותו, שהוא במקום בטוח ומוכר, ושהכל בסדר אתו.

טיפול תרופתי: אם החולה מקבל טיפול הרגעתי לתופעות התנהגות, כדאי להמשיך ולעקוב אם ניתן להפסיק את הטיפול במידה והתופעה מתמעטת. יש להתייעץ עם רופא/ה בנוגע לטיפול תרופתי באי-שקט.