דיבור עם המתים: לעתים אנשים "מדברים" עם אנשים שנפטרו כבר. לעתים נדירות האדם יכול להרגיש שהקריין בטלוויזיה מדבר אליו. אם אין זה מפריע לאדם והוא לא מתעצבן או מתעמת עם המציאות, נהוג לא להעמיד אותו על האמת אם זה לא נוח לו.

התייעצות עם רופא: לעתים יש הזיות שהן חלק מתסמיני מחלה. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל אם יש חשש להופעת הזיות או אם הן מפריעות לחיי היום-יום של האדם.

שינויי אווירה ותעסוקה: במקרים של הזיות המעוררות חרדה, נסו לשנות אווירה סביבתית על ידי ספק תעסוקה או פעילות מענינת. דאגו לתאורה טובה ולסביבה נעימה.

סביבה בטוחה: חשוב לוודא שהאדם לא מתנהג בצורה שתפגע בו עצמו או באחרים. נמצא בקרבתו כדי להבטיח שהוא בטוח ושהסביבה מאובטחת עבורו ועבור הסובבים אותו.

תרופות: מצבי הזיות יכולים להיעזר או להקטין בעזרת תרופות. תרופות יכולות לעזור להפחית הזיות, אך גם לתרום לקיומן. במצב כזה יש להתייעץ עם רופא.

לבחון את הסביבה: במקרים רבים, קולות רקע של טלוויזיה דולקת, תכניות מלל ברדיו ושיחות בטלפון נחשבים כגירויים פנימיים ויכולים להיתפס כקולות "עוינים" או "לא טובים". חשוב לבדוק את הסביבה ולצמצם גירויים מסוג זה.

מיון פסיכיאטרי: באין מוצא אחר, ניתן להיעזר במיון פסיכיאטרי כדי לאזן את האדם.