יש להסתכל על הרכיבים – מזון איכותי לכלבים צריך להכיל בשר בשיעור של כשליש מהפורמולה. מזונות עם רכיבי כבש או דגים נחשבים איכותיים יותר וכמו כן עם אורז או שיבולת שועל, דגנים הנחשבים בריאים יותר מאשר תירס. אוכל איכותי לכלבים לא מכיל רק את אבות המזון אלא גם ויטמינים ומינרלים.

הרכיבים מסודרים בסדר יורד לפי הכמות הקיימת ממנו כך ש הרכיב הראשון הוא המשמעותי ביותר והאחרון כנראה בעל משמעות זניחה. בכל שק ישנה רשימת הרכיבים באנגלית ובעברית. חשוב להבין שרכיב אחד יכול להופיע בכמה צורות ולכל צורה יש שם אחר. על ידי הבנה של משמעות שמות הרכיבים נוכל להבחין בין רכיבים טובים יותר לכאלו שנרצה להימנע הם. למשל, עוף יכול להופיע בצורת “עוף” או “קמח עוף” (chicken, chicken meal), שאלו הן צורות טובות של הרכיב, או בצורת “מוצרי לואי של עוף” (chicken byproducts) שזה רכיב שנרצה להימנע ממנו. עניין נוסף, הוא ששמות הרכיבים מקורם באנגלית ולאחר תרגומם לעברית, שעוברת לעיתים מניפולציה שיווקית קשה לעיתים להבין באיזה צורה ואיכות הוכנסו למזון הכלבים, ולכן תמיד עדיף לבחון את רשימת הרכיבים באנגלית.

חלבון איכותי מן החי הוא המרכיב החשוב ביותר באוכל לכלבים - חשוב שהוא יהיה המרכיב הראשון שמקורו מוגדר: עוף, כבש, סלמון, הודו וכו’.
שומן הוא גם כן מרכיב חשוב. השומן מהווה מקור אנרגיה חשוב מאוד במזון לכלבים ואחראי לתפקוד של איברים ומערכות שונות בגוף הכלב - מקור השומן צריך להיות מוגדר, כגון שומן עוף, שמן דגים ושמן קנולה. נרצה להימנע משומן ממקור שאינו מוגדר כמו שומן מן החי, או שומן שאינו איכותי כמו שומן חזיר וכמובן שומן שאינו מוגדר כלל.
פחמימות במזון לכלבים נמצאות לרוב בדגנים כמו אורז, תירס, חיטה, דוחן וכו’. במזונות ללא דגנים יימצאו הפחמימות במקורות אחרים כמו תפוחי אדמה, בטטות, אפונה ואחרים נעדיף פחמימות מלאות בעלות ערך תזונתי גבוה כמו אורז מלא, שיבולת שועל, וגריסים על פני אורז לבן וחיטה.
כמו כן, יש לוודא כי היצרן אכן מוסיף תוספים תזונתיים - לרוב, מזונות איכותיים יותר יהיו בעלי רשימה ארוכה של תוספים ויטמינים ומינרלים מאשר מזונות פחות איכותיים.

בהחלט. גם אם זו לא אלרגיה למרכיב מסוים אלא "סתם" תגובה לא טובה לאוכל הצואה יכולה לרמוז לנו על כך. הצואה כטבעה לא מפיגה ריח טוב אך יש לשים לב אם ישנו ריח חזק וחריף במיוחד. בנוסף, במצב בריאותי תקין הצואה לא אמורה להיות רכה מידי, אלא כזו שניתן לאסוף ללא שאריות אך גם לא קשה מידי.

בריאות כללית - בעיות עיכול הגורמות לגזים ולשלשולים ולעתים לדם בצואה, ריקבון שיניים, ריח רע מהפה , גירודים וגירויים בעור, הפרשות מהעיניים או עיניים אדומות ודלקות חניכיים חמורות.
פרווה - דילול ונשירת פרווה ופרווה לא נעימה למגע.
התנהגות - בדיוק כמו שאוכל יכול לשפר או לדכא את מצב הרוח בקרב בני האדם, כך גם אצל כלבים. חלק מבעיות ההתנהגות שניתן לקשר לתזונה של כלבים הן שינויים במצב הרוח, נביחות מוגזמות, שינה לא שקטה, אגרסיביות, סף גירוי נמוך, היפראקטיביות ועוד.

אמנם גם כלבים מעורבים עלולים להיות אלרגיים אך כלבים גזעיים הם בעלי סיכוי גדול יותר. הגזעים הנפוצים הם: יורקשייר טרייר, בולדוג, רועה גרמני, פאג, פיטבול, גולדן רטריבר, קוקר ספניאל, שיצ'ו ווסטי.

על מנת למצוא מה בדיוק באוכל גורם לאלרגיה, צריך להחליף את סוג האוכל של הכלב לפורמולה שונה לחלוטין, עדיף של מותג אחר. עדיף לבחור מתכון עם רשימת רכיבים קצרה יחסית. יש להאכיל את הכלב באוכל החדש במשך לפחות 8 שבועות ולאחריהם לתת לכלב לאכול את המזון המקורי שחשדנו שגורם לאלרגיה, אם הכלב יפתח תסמיני אלרגיה שוב, כנראה שזיהינו את מקור הבעיה כאלרגיה למזון.
מרבית בעלי הכלבים לא נותנים לכלב את האוכל הישן שוב כי הם שמחים שהוא מרגיש טוב והם חוששים לגרום לו לאי נוחות אך שלב זה הוא קריטי והוא עוזר לקבוע באופן יותר וודאי מה הייתה הסיבה המקורית לאלרגיה של הכלב. במידה והתגובה האלרגית ממשיכה גם כאשר החלפנו אוכל, צריך לנסות סוגים נוספים של מזון אשר מבוססים על מקורות חלבון אחרים. האוכל צריך להכיל מקור חלבון בודד מן החי ומקור פחמימה בודד, וחשוב לבחור מזון שהכלב שלכם לא אכל בעבר.

דבר זה אפשרי לחלוטין, כלבים יכולים לפתח אלרגיה לאוכל הרגיל שלהם בכל זמן שהוא.

שינויים בהתנהגות, גירודים, בעיות בעור ובעיות עיכול הגורמות לכאבי בטן, שלשולים חוזרים, הקאות ולעתים אף לדם בצואה.

חלק מבעיות ההתנהגות שניתן לקשר לתזונה של כלבים הן שינויים במצב הרוח, נביחות מוגזמות, שינה לא שקטה, אגרסיביות, סף גירוי נמוך, היפראקטיביות ועוד. בנוסף, אם הכלב מפתח אלרגיה לאוכל הוא לא ירגיש טוב והדבר ישפיע על מצב הרוח שלו.

מחיר המזון לא בהכרח מעיד על איכותו. לא תמיד מה שהכי יקר הוא הטוב ביותר עבור כלבכם. לכן, יש לקחת בחשבון את כלל הקריטריונים לבחירת מזון לכלב. בנוסף, כדאי לבדוק על כל שק את כמות ההאכלה המומלצת לכל כלב, בהתאם לגיל ולמשקל.
חישוב עלות מנת ההאכלה היומית נעשית על-ידי חלוקת משקל שק במספר הגרמים של מנת המזון היומית המומלצת, וכך מקבלים את מספר ימי האכלה לשק, אותם ניתן להשוות עם מזונות אחרים.כמו כן, ניתן להכין אוכל ביתי (כאוכל העיקרי או מידי פעם) שגם יוצא יותר משתלם וגם מבטיח איכות גבוהה יותר של המזון שניתן לכלב.

הכינו קעריות למים ולאוכל המתאימות לגודל הכלב. ודאו שהקעריות יציבות (רצוי מנירוסטה) ושהגישה אליהן נוחה.

מומלץ לגרום לו לנסות להקיא כדי לרוקן את הקיבה שלו וכך הגוף לא יספוג את החומר שרעיל לו. בכל אופן, יש להיוועץ עם וטרינר/ית לגבי המקרה הספציפי ובמידת הצורך להגיע למרפאה.

אין צורך לשטוף את הקערות ברמה היום-יומית חשוב לשים לב שהן נקיות ובמיוחד לנקות לעיתים קרובות את קערת האוכל ולוודא שאין שאריות אוכל כדי למנוע קלקולי קיבה, אכילת אוכל מקולקל, הבאת חרקים ועוד.

יש לוודא כי נתתם לו את כמות האוכל הנכונה – יכול להיות שפרסתם אותה על 3 ארוחות במקום על 2. בכל אופן, יש להיות במעקב עם הוטרינר/ית על משקלו של הכלב ובריאותו ולשקול לתת לו ירקות או אוכל חלופי במקום בין הארוחות כך שלא יישאר רעב אך לא ישמין מעבר למשקל המתאים לו.

מקמו את קערות האוכל והמים של כלבכם במקום שלו, המקום בו ירגיש ביטחון , יידע שזו הפינה שלו בה הוא יכול לאכול באופן רגוע ובביטחון.

כן. כחלק משגרת היום ושגרת המזון של הכלב, חשוב שהכלב יידע שיש לו את השעות הקבועות שלו בהן הוא מקבל אוכל. מומלץ לתת לכלב אוכל במקביל לארוחות שלנו, ולא מוקדם או מאוחר מידי.

בריאות כללית: בעיות עיכול הגורמות לגזים ולשלשולים ולעתים לדם בצואה, ריקבון שיניים, ריח רע מהפה , גירודים וגירויים בעור, הפרשות מהעיניים או עיניים אדומות ודלקות חניכיים חמורות.
פרווה: דילול ונשירת פרווה ופרווה לא נעימה למגע.
התנהגות: בדיוק כמו שאוכל יכול לשפר או לדכא את מצב הרוח בקרב בני האדם, כך גם אצל כלבים. חלק מבעיות ההתנהגות שניתן לקשר לתזונה של כלבים הן שינויים במצב הרוח, נביחות מוגזמות, שינה לא שקטה, אגרסיביות, סף גירוי נמוך, היפראקטיביות ועוד.

כאשר הכלב מקבל חטיף אחרי פעולה חיובית, הוא מקשר את הפעולה לקבלת הפרס. הכלב יודע איפה מאוחסנים החטיפים והוא גם יודע מה הוא צריך לעשות כדי לקבל אחד. להמשך קריאה עברו אל חינוך ואילוף אידיאלי

מומלץ להשוות מחירים ולא לרכוש את המוצרים בחנות הראשונה אליה נכנסתם - לעיתים קרובות, עבור אותם המוצרים, קיים הפרש ניכר במחירים בין החנויות השונות. בנוסף, חפשו דילים - בחנויות מסוימות ניתן לרכוש מספר חבילות של חטיפים במחיר מיוחד ו/או לקבל חטיף/ים נוסף/ים במתנה בקניית שק מזון למשל.

בהחלט, חטיפים הם לרוב מוצרים עתירי קלוריות - מתן חטיפים ללא בקרה וללא איזון ביחס למזונם הרגיל, יוצר עודף קלוריות אצל הכלב שיכול לגרום לסכנות בריאותיות.

מעבר לסכנות שבמתן אוכל מסוכן לכלבים, מתן מזון לא מבוקר מהמטבח יגרום לדפוסי התנהגויות לא רצויים, כגון נביחות, המביעים על רצון לקבל מהאוכל שלכם, אחרי שהכלב למד שמותר לו. בנוסף, כלב עלול לפתח בררנות לאכול שלו כתוצאה מכך.

הכלב שלנו לא יכול להסביר לנו מה מפריע לו ואיך הוא מרגיש ולכן יש לשים לב לשינויים בהתנהגות כגון: עייפות, אפטיות, שתן מוגבר, שתייה מוגברת, התנשמויות כבדות, שיעול, שינוי דרסטי במשקל, גירודים והקאות או שלשול.

רוב הכלבים אוכלים דשא מסיבות שונות ואין בכך סיבה לדאגה. עם זאת, יש לשים לב אם תופעה זו קורית לעיתים קרובות, אם יש לכלב בעיות קיבה/כאבי בטן ואם הוא מקיא בתכיפות לאחר אכילת הדשא.

לרוב אם כלב מלקק קירות זה ככל הנראה אינו סימן למחסור תזונתי. לרוב, התופעה נובעת משעמום, תסכול, חרדה וכו'. אם התופעה חוזרת על עצמה יש לשלול בעיה רפואית ולאחר מכן לפנות למאלף/ת התנהגותית לצורך מניעת הפעולה ומציאת פעולות חליפיות לכלב.

כמו אנשים, גם כלבים עלולים להצטרך לקבל טיפולים רפואיים יקרים וביטוח רפואי עשוי לצמצם עלויות. עם זאת, במרפאות וטרינריות רבות ישנה אפשרויות לקבל מנויים שנתיים לכלבכם הכוללים חיסונים, בדיקות כלליות והנחה בטיפולים נוספים. מומלץ לעשות "סקר שוק" ולפי סוג כלבכם וגילו לבדוק אם ביטוח רפואי משתלם לכם.

מומלץ לסרס את הכלב/ לעקר את הכלבה בגיל שישה חודשים.

חיסון כלבת הוא חובה והקנס על בעלים שלא מחסנים את כלבם נגד כלבת הוא 1500ש"ח. חיסון המשושה וחיסון תולעת הפארק הם אמנם לא חובה אך בהחלט מומלצים לצורך שמירה על בריאות הכלב.

שניהם פועלים באותה מידה אך יש לקחת בחשבון עלויות שונות, תגובות של הכלב לקולר או לתרופה וכן תמיד רצוי להתייעץ עם וטרינר/ית.

ניתן ואף רצוי להביא חטיפים לגינות כלבים כדי לחזק פקודות בסיסיות (כגון "בוא" "אליי") ולחזק את הקשר ביניכם ובין הכלב. עם זאת, אין לאלף את הכלב בגינות הכלבים – הכלב עלול להביע רכושנות כלפי האוכל והבעלים שלו, לחשוף שיניים כלפי כלבים אחרים ואף לתקוף אותם וכמו כן, כלבים אחרים בגינה עלולים להתקרב אליכם ואל האוכל ולחזק את תחושת הרכושנות וההגנה על הטריטוריה שעלולה להיגרם אצל כלבכם.
למידע נוסף "חינוך ואילוף הכלב"

כמובן. ישנה חשיבות רבה למשחקים אצל כלבים, כצורך "לחזור למקורות" ולחקות את הצורך של הכלב כ"טורף" והם זקוקים לבני מינם, ללהקה שלהם. חשוב לחשוף את הכלב לכלבים אחרים, כך הוא לומד גבולות של כלבים אחרים, לומד איך לתקשר איתם, יוצר בסיס חברתי ועוד. כך הוא לא ירגיש תסכול וגם לא תיווצר אצלו תחושת פחד או תוקפנות כאשר יפגוש כלבים.

קודם כל יש לוודא כי הנשירה נובעת מעונות המעבר ולא עקב בעיה רפואית. ניתן להפחית את הנשירה על ידי הברשת הפרווה באופן קבוע, רחיצת הכלב לעיתים רחוקות, מתן מזון איכותי, טיפול בפרעושים וקרציות ותספורת במקרה הצורך.

ניתן לבצע מספר פעולות כגון הגבלת מיקום הכלב בבית (למשל בתחומים מסוימים או בכל הבית למעט רהיטים), הברשה קבועה של הפרווה (למשל, רק מחוץ לבית), תספורת במקרה הצורך, טאטוא לעתים קרובות ושימוש בשואב אבק מיוחד לשיערות כלבים.

לא. אין חובה לרחוץ את הכלב אך רחיצתו יכולה לתרום לעור בריא ופרווה בריאה. מומלץ לקלח את הכלב בשמפו מיוחד אחת לחצי שנה. במקרים כמו חזרה מהים ניתן לשטוף אותו במים בלבד. למידע ספציפי בנוגע לכלב שלכם מומלץ להתייעץ עם הצוות הוטרינרי.

מומלץ לסרק את הכלב נגד כיוון צמיחת השיער וחזרה בכדי להסיר את השיער המת ולטפח את העור. יש להבריש את כל הגוף באמצעות מסרק המתאים לכלבכם (פרווה קצרה או ארוכה). כמו כן, יש לשים לב לאיזורים הרגישים של כלבכם ולסרק בהתאם לתגובותיו.

מומלץ לעשות בדיקה מקיפה באינטרנט, בהתאם לסוג הפרווה וסוג הכלב וכמו כן להתייעץ עם הצוות הוטרינרי. למשל, כלבים בעלי שתי שכבות של פרווה צריכים תספורת של השכבה העליונה בלבד ולא גילוח של כלל הפרווה. בנוסף, על הספר/ית להיות מנוסה ומקצועי/ת, לדעת באילו מכשירים להשתמש ואיזה סוג תספורת הכלב צריך. דבר לא פחות חשוב הוא שהכלב ירגיש בטוח ורגוע אצל הספר/ית.